מהי הומאופתיה 

מהי הומאופתיה

הומאופתיה היא שיטת טיפול עדינה, שנוסדה לפני יותר מ200 שנה בגרמניה על ידי רופא גרמני בשם סמואל האנמן. הומאופתיה מבוססת על עקרונות וחוקי הטבע והיא מסתכל על האדם כעל מכלול שלם של גוף ונפש, ולא רק סימפטומים.  הומאופתיה היא שיטת טיפול שבה ההכנה ההומאופתית יוצרת גירוי לכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף, ובכך גורמת לתחילתו של תהליך ריפוי אמיתי אצל כל מטופל ומטופל בצורה מאוד אישית ואינדיבידואלית.

לפי שיטת טיפול זו, לכל מטופל יש להתאים הכנה הומאופתית אחת, המתאימה ביותר למצבו הנפשי והפיזי.  הכנה הומאופתית זו מעניקה לגופו של המטופל את המידע הנחוץ לגוף, על מנת להתגבר על חוסר האיזון או המחלה ממנה הוא סובל. הומאופתיה לפיכך מביאה מזור וריפוי אמיתי, משיבה לאיזון ומביאה שמחה ואושר לאדם.

 תולדות ההומאופתיה בקצרה
האנמן, שהיה רופא, רוקח, כימאי ודובר 7 שפות שונות, ביניהן גם עברית, מצא ששיטות הטיפול בתקופתו אינן מתאימות למטופלים שלו.  הוא הבין שהטיפולים הרפואיים שהוא מעניק למטופלים שלו אינם מסייעם להם, ואף גורמים להחמרה במצבם מידי שנה.
בתקופתו, היה נהוג לבצע הרבה מאוד הקזות דם ושפיכתו (שזה כמו לתת תרומת דם מבחינת הכמויות דם שהיו מקיזים מאדם חולה), והוא מבין שזה לא רק שלא יעיל אלא גם מסכן את החולים ומוביל למותם.
האנמן פורש מעיסוקו כרופא, ומקדיש את מיטב זמנו לתרגומי מאמרים.  עיסוק זה יוביל לפיתוחה של שיטת טיפול דינה, מהירה וקבועה המבוססת על חוקי הטבע- הומאופתיה.

במהלך תקופת תרגומי מאמריו נתקל האנמן במאמר שגורם לו להבין משהו שהוא כמעט בלתי נתפס בתקופתו, ומעורר מחלוקת גם בימינו אנו- חוק הדימיון או הקרוי גם חוק הדומים. הוא מתרגם מאמר שבו נכתב כי כל מי שבא במגע עם אבקת הכינין והיה לגמרי בריא (הכינין נוצר מקליפת עץ הצ'ינצ'ונה, ושימש לריפוי של מלריה), פיתח סימפטומים של מלריה.
חשוב להבין- האנשים היו לגמרי בריאים! הם לא סבלו ממלריה.  היו אלה רוקחים, רופאים ואנשים שארזו את האבקה בידיהם, ושלפני כן לא חלו במלריה.  מכאן מתחיל המסע המרתק של גילוי מופלא- הומאופתיה, שיטת הריפוי שהדהימה את אירופה והעולם כולו.

 ביסוס העקרונות והחוקים של ההומאופתיה
מאז גילוי המאמר על הכינין, מתחיל האנמן לבצע ניסויים.  בתחילה על עצמו על מנת לוודא שזה אכן אמיתי, מה שכמעט ומוביל למותו. לאחר מכן, הוא בודק זאת שוב, אך הפעם מתחיל לדלל מעט את החומר (הכינין) ומגלה שהתוצאות נותרות זהות וגם... שזמן ההחלמה מתקצר!
מכאן מגיעה תובנה נוספת והיא שהכנה הומאופתית, יעילה יותר כאשר החומר המקורי מדולל.  למעשה, ככל שנעשה דילול רב יותר, כך גם היעילות של ההכנה ההומאופתית (הקרויה גם רמדי) הולכת ועולה.  מכיוון שהאנמן מגיע מעולם הרפואה והרוקחות, הוא מבצע את הדילולים בצורה מאוד מסויימת וקבועה, ובוחן לעומק בכל פעם את התוצאות.
בהמשך, הוא מגייס את בני משפחתו, חבריו ומכריו להתנדב ולבצע עימו את הניסויים על חומרים שהוא מכיר את אופיים ואת יכולות הריפוי שלהם הן מעולם הרפואה, והן מידיעותיו בתחום הבוטניקה והצמחים, ומפתח בעצם את הספרים שמהווים בסיס איתן לכל הכנה הומאופתית (מטריה מדיקה).

 הומאופתיה ועקרונות הטיפול ההומאופתי
ישנם מספר חוקים בסיסיים עליהם נסמכת ההומאופתיה במשך למעלה מ200 שנה.  עקרונות אלה נכתבו ונבדקו על ידי הומאופתים רבים, והם לא השתנו מאז ועד לימינו.
חוק הדמיון
חוק הדמיון אומר כי דומה בדומה מרפא (LIKE CURES LIKE) ולמה הכוונה?                                                  
הכוונה היא שאם לוקחים חומר שגורם לסימפטומים מסוימים אצל בני אדם בריאים, הוא ירפא את אותם האנשים שחולים וסובלים בדיוק מאותם הסימפטומים (גם בפן הפיזי וגם בפן הנפשי מנטלי ורגשי).

דוגמא: אחת הדוגמאות האהובות עליי היא זו- מגיע לטיפול אדם הסובל מקדחת השחת. עיניו אדומות ושורפות, דומעות כל הזמן והוא מרגיש כל הזמן תחושות של צריבה ושריפה בעיניים, בגרון, דגדוג קצת שורף באוזניים.  אותו אדם סובל מהרבה ליחה ונזלת שופעת שממש נוזלת לו וזורמת כמו ברז פתוח, ומותירה לו צריבות בגרון ובשפה העליונה. אלו הם גם סימפטומים של קדחת השחת שהיא סוג של אלרגיה.
בבחינה של מצבו הנפשי מנטאלי, רואים אדם שחוסר האיזון גורם לו בעיקר לעצבנות, ובצורך להוציא את זה החוצה בכעס וזעם.  הוא רוצה שיתרחקו ממנו וכל דבר גורם לו לעצבנות, בעיקר בשל הסימפטומים מהם הוא סובל.

כעת אני שואל אתכם האם אתם מכירים חומר כזה? חומר שמייצר סימפטומים כאלה?           
בוודאי שאתם מכירים!  רוצים רמז?   יש אנשים ששמים אותו בסלט.                                      
נו.... כבר ניחשתם?   
נכון מאוד! קוראים לחומר הזה בצל.
כל אלה הן תופעות שדומות מאוד לאלה שמקלפים את הבצל, בין אם לסלט ובין אם לבישול או טיגון.  הקילוף של הבצל מייצר בדיוק את הסימפטומים האלה.              
טוב, אז מה הרעיון?  הרעיון הוא, שאם ניתן הכנה הומאופתית שעשויה מבצל למי שסובל מהסימפטומים שציינתי בדוגמא, ההכנה ההומאופתית תסייע לו ותשיב אותו לאיזון.  המשמעות היא שהאדם יירגע ויהפוך יותר רגוע ונינוח לסובבים אותו, ושהסימפטומים של הנזלת הצריבה וההפרשות יירגעו ולבסוף יפסקו, ולא ישובו עוד.

צריך גם לנער ולדלל
הומאופתיה היא אמנם לא מדע מדוייק, אבל העקרונות שלה יציבים ואיתנים כסלע. למעשה עקרונות ההומאופתיה כל כך יציבים, עד כי הם לא השתנו למעלה ממאתיים שנה!!!
עיקרון הדילול והניעור הוא אחד החשובים שבהם.  מדוע?  מכיוון שהדילול במקור מפחית את הרעילות של החומר המקורי, אבל יש לו גם תפקיד נוסף, שהוא קצת מעבר לתפישתנו המערבית והמקובעת.  הדילול של החומר גם מפחית רעילות, וגם יוצר סוג של עידון או זיכוך של החומר, עד שהוא מביא אותו מחומר גולמי והופך אותו לאנרגיה של החומר עצמו.

הכוונה היא שבעצם הומאופתיה משתמשת לא בחומר הגולמי המקורי, אלא במידע של החומר, באנרגיה של החומר, ברבדים הסמויים והבלתי נראים של החומר, שבאים לידי ביטוי רק כאשר מבצעים תהליך של ניעור ודילול.
אוקיי... אז למה בעצם מוסיפים את הניעור? האם הניעור בדילולים ההומאופתיים הוא הכרחי?        
בוודאי שכן. הניעורים יוצרים סוג של הערה של החומר, הם הופכים את המידע הטמון בהכנה המדוללת מאנרגיה "ישנונית" לאנרגיה חיה פעילה ונמרצת.  הניעור מפיח חיים באותה אנרגיה חומרית החבויה בכל עצם בעולמנו- מינרלים, צמחים, בעלי חיים ועוד...

 המנה המינימאלית- הכנות הומאופתיות טבעיות
לפי עיקרון זה, יש לתת את ההכנות ההומאופתיות בצורה הומאופתית (מדוללות ומנוערות) בכמה שפחות חזרות.  כלומר לתת מספר מינימאלי של פעמים את ההכנה ההומאופתית (רמדי) על מנת שלא ליצור גירוי יתר שמעצבן את כוח החיים הדינאמי הטמון בכל אחד ואחת מאיתנו.
יש המפרשים עיקרון זה בהתייחסות להכנות ההומאופתיות והדילול שלהן.  כלומר, מתן של רמדי מדוללת ומנוערת בצורה הומאופתית.
בכל מקרה, בטיפול הומאופתי שבו המטופל אינו נוטל תרופות כרוניות רפואיות, ההומאופת בדרך כלל יבקש מהמטופל ליטול את הרמדי רק פעם אחת ולעקוב אחרי התוצאות ולדווח לו על השינויים.

טיפול אינדיבידואלי – טיפול אישי בהתאם למצבו של כל מטופל
הומאופתיה מתייחסת לאדם כאל מכלול שלם של גוף ונפש.  לכן, כל מקרה הוא לגופו וכל מקרה נבחן בצורה אינדיבידואלית ואישית, והטיפול ההומאופתי אינו מסתמך אך ורק על הסימפטומים הפיזיים.  לכן, ברוב המקרים, גם אם יגיעו לקליניקה חמשה בני אדם שסובלים בדיוק מאותם הסימפטומים הפיזיים, סביר להניח שיקבלו חמש הכנות הומאופתיות שונות.
מדוע?  מכיוון שמבנה האישיות והפן המנטאלי רגשי של כל אחד מהם הוא שונה!  לכן, זה רק הגיוני להבין מדוע ייטלו חמישה אנשים שונים עם סימפטומים דומים, 5 הכנות הומאופתיות שונות.

הומאופתיה- יתרונות השיטה והטיפול
הומאופתיה אינה פולשנית, אינה כוללת מגע פיזי מכל סוג שהוא (ויש אנשים שאינם מחבבים את תחומי המגע, ויש הרבה שדווקא כן!) והיא מבוססת על התבוננות אובייקטיבית בלתי משוחדת של המטפל על המטופל שלפניו.
הומאופתיה מטפלת בשורש הבעיה ולעומק ואינה מרוכזת רק בסימפטומים הפיזיים החיצוניים.  לכן הומאופתיה נחשבת לאחת משיטות הטיפול הטובות בעולם.  הומאופתיה משיבה את האדם לאיזון אושר ובריאות בדרך הקצרה, המהירה, העדינה והקבועה ביותר שיש.
טיפול הומאופתי מתבצע בשיחה, שעם סיומה מתאים ההומאופת הכנה הומאופתית מדוייקת המתאימה ביותר בצורה אינדיבידואלית לאותו מטופל.

תופעת הלוואי הנפוצה בטיפול הומאופתי היא תחושת ההקלה שחש המטופל לאחר סיום השיחה. זוהי למעשה תחילתו של תהליך הריפוי, שבו משתחרר המטופל גם מהמעמסה הכבדה והעול שהוא נושא וחווה בגופו, את עול המחלה.
ההכנות ההומאופתיות מחזיקות מעמד שנים רבות ואינן מתקלקלות, אם הן מונחות באזור יבש וקר ואינן נחשפות לקרינה (של פלאפונים או שיקוף בשדה התעופה).
ההכנות ההומאופתיות בטוחות לשימוש ואינן מכילות כימיקלים. אין להן תופעות לוואי בכלל, והן למעשה מעוררות את כוחות הריפוי הפנימיים של הגוף, ובכך מחזקות מאוד את המערכת החיסונית של הגוף.

לסיכום, הומאופתיה היא שיטת הטיפול הטובה והיעילה ביותר לטיפול במצבים אקוטיים וסוערים, וגם למחלות כרוניות שמהן המטופל סובל במשך שנים ומרגיש שאין לו מענה אמיתי לבעיה.
אכן הומאופתיה היא שיטת ריפוי מופלאה.